Daf 71b
וְנִיתְנֵי הָא וְלָא בָּעֵי הָא תַּקַּנְתָּא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ
Rachi (non traduit)
תקנתא איצטריכא ליה. דהתם אוסרין בכל שהוא תני ולא תקנתא והכא תנא תקנתא ירעו עד שיסתאבו כו':
וניתני הא דתמורה. ולא ניתני הא דזבחים:
דְּהֶדְיוֹט נָמֵי תְּנָא לֵיהּ וְאֵלּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן יֵין נֶסֶךְ וַעֲבוֹדָה זָרָה
Rachi (non traduit)
דהדיוט. נמי תנא במסכת עבודה זרה דאיסורי הנאה לא בטלי ברובא ומיתסרו להדיוט ולמה לי למיתני הכא בחטאות המתות ושור הנסקל:
Tossefoth (non traduit)
דהדיוט נמי תנא ליה ואלו אסורין כו'. מכמה משניות הוה מצי לאתויי ממתני' דאפה בו את הפת במסכת עבודה זרה (דף מט:) וממתני' דערלה (פ''ג מ''ה ו) בערלה וכלאי הכרם:
דְּלָאו אִיסּוּרֵי הֲנָאָה נִינְהוּ הָא תְּנָא לֵיהּ מִי קָתָנֵי בְּכַמָּה כָּל שֶׁהֵן הָתָם קָתָנֵי
Rachi (non traduit)
כל שהן התם קתני. במסכת תמורה הוא דקתני אוסרין בכל שהן דאי ממתני' דילמא בטלי במאה או במאתים ואחד ברבוא דקתני מתני' לאו עלייהו קאי:
ומשני מי קתני. במתני' גבי רובע ונרבע בכמה הן אוסרין:
הא תנא ליה. הנך במתני' דלא בטלי לגבוה דקתני במתניתין נתערבו בשור שנעבדה כו' ולמה לי למהדר ולמיתנייה התם:
Tossefoth (non traduit)
מי קתני בכמה. בפרק כל האסורין (תמורה דף כח.) משני בענין אחר ולא פריך התם וליתני הא ולא בעי הא כדפריך הכא:
וְאִי מֵהָכָא הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי הוּא אִיסּוּרֵי הֲנָאָה נִינְהוּ אֲבָל הָנֵי אֵימָא לָא צְרִיכִי
Rachi (non traduit)
אבל הנך דלאו איסורי הנאה נינהו. אימא קיל איסורייהו וניבטלו ברובא ואפילו לגבוה:
אי מהכא. אשמעינן דאפילו קדשים נמי מפסדינן ולא תנא ההיא בתמורה ה''א הני הוא דמפסדינן משום דאיערוב באיסורי הנאה אבל הנך דתמורה דלא איערוב בהו איסורי הנאה אימא לא לאסרינהו לכולהו אלא ניבטיל ברובא ויקרבו צריכא:
אָמַר רַב אָשֵׁי אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתֵּיהּ קַמֵּיהּ דְּרַב שִׁימִי וְאַצְרִיכַן דְּאִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי לְגָבוֹהַּ אֲבָל לְהֶדְיוֹט אֵימָא לָא
Rachi (non traduit)
אימא. ניבטלי איסורי הנאה ברובא שלא ימותו אלא ירעו וימכרו דלא חמיר דין הדיוט כולי האי קמ''ל ימותו:
אבל הני. דלהדיוט נמי לא חזו לפדייה דהא באיסורי הנאה נתערבו:
הני מילי לגבוה. כולן המעורבין אסורין לגבוה ומותרין להדיוט ברעייה ובפדייה דלא איירי התם בנתערבו באיסורי הנאה:
תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא כָּל הָאֲסוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ אוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע
Rachi (non traduit)
אוסרין בכל שהן. כל המתערבין בהן ואפי' אחד בריבוא:
כל האסורין כו'. משנה היא במסכת תמורה:
הָכִי קָאָמַר כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בָּהֶן חַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת אוֹ שׁוֹר הַנִּסְקָל אֲפִילּוּ אֶחָד בְּרִיבּוֹא יָמוּתוּ כּוּלָּן
Rachi (non traduit)
שנתערבו בהן חטאות המתות. חד דאיסורא ורובא דהתירא:
גְּמָ' מַאי אֲפִילּוּ
Rachi (non traduit)
גמ' מאי אפילו. כל שכן כיון דרובא למיתה ימותו:
הַכֹּל יְכוֹלִין לְהִתְעָרֵב חוּץ מִן הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם
Rachi (non traduit)
חוץ מן החטאת ואשם. שאין מתערבין זה בזה לפי שניכרין זה מזה כדמפרש בגמרא:
הכל יכולין להתערב. בכל שני מיני קדשים אפשר להו שיהו מעורבין:
נִתְעָרְבוּ בִּבְכוֹר וּבְמַעֲשֵׂר יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וְיֵאָכְלוּ כִּבְכוֹר וּכְמַעֲשֵׂר
Rachi (non traduit)
נתערבו. זבחים כגון עולה בבכור או במעשר בהמה שאין תופסין דמיהן בקדושה ולהקריבן אי איפשר שזה כליל וזה נאכל או אפילו הוא שלמים זה טעון מתן ארבע וזה מתן אחת וכן סמיכה ונסכים:
ירעו עד שיסתאבו. ויביא מעות בדמי היפה ויאמר כל מקום שהוא הזבח התופס את דמיו יהא מחולל על מעות הללו נמצא חולין מעורב בבכור ומעשר בעלי מומין ויאכלו מעורבים כולן בתורת בכור ומעשר בעלי מומין שלא ישחטו באיטליז ולא ימכרו באיטליז ולא ישקלו בליטרא כדתנן (מנחות דף עא) כל פסולי מוקדשים הנאתן להקדש לפיכך נשחטין באיטליז לאחר שנפדו ונמכרים באיטליז ונשקלים בליטרא דכמה דמשכיר במכירתן טפי ופריק להו מעיקרא חוץ מן הבכור והמעשר שהנאתן לבעלים שאין מביאין בדמיהן קרבן וא''ת השתא איכא בהאי זבח המעורב פסידא דהקדש דכיון דאין נשקל בליטרא לא טפי ופריק ליה אין ה''נ אי משום פסידא דידיה לא מזלזלינן בבכור ומעשר נהי דאי לא הוה מערב דליכא זילותא אלא בדידיה מזלזלינן ביה משום דרווחא נמי דידיה הוא אבל באחריני משום איהו לא מזלזלינן:
קָדָשִׁים בְּקָדָשִׁים מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וְיִמָּכְרוּ וְיָבִיא בִּדְמֵי יָפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה וּבִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה וְיַפְסִיד הַמּוֹתָר מִבֵּיתוֹ
Rachi (non traduit)
וימכרו. נמצאו דמי עולה עולה דמי שלמים שלמים ואינו יודע איזו עולה ואיזו שלמים הילכך יטול מעות [מביתו] כנגד דמי היפה ויאמר כל מקום שהן ממעות עולה יתחללו על אלו (ואלו מעות כיוצא בהן) לפי שאינו יודע איזו מין היה יפה [ויביא מעות כיוצא בהן] ויאמר כל מקום שהן מעות שלמים יהו מחוללין על אלו ונמצא מפסיד אותו עודף מביתו ול''נ דלא גרסינן וימכרו אלא ירעו עד שיסתאבו ויביא בדמי היפה כו' ובתחילת חילולן יאמר כל מקום שהיא עולה תהא מחוללת על אלו וכל מקום שהן שלמים יהיו מחוללין על אלו ויביא מאלו עולה ומאלו שלמים ותדע דלא גרסינן ליה דהא נתערבו בבכור ומעשר דקתני נמי וימכרו אי איפשר דהא תנן במעשר נאמר לא יגאל ואינו נמכר לא חי ולא שחוט לא תם ולא בעל מום וילפינן לה בבכורות (דף לב:) דהאי לא יגאל לא ימכר הוא אלא הכי גרסינן ירעו עד שיסתאבו ויאכלו כמעשר וכבכור:
מין בשאינו מינו. עולה בשלמים שאין מתן דמן ואימוריהן שוה:
קָדָשִׁים בְּקָדָשִׁים מִין בְּמִינוֹ [זֶה יִקְרַב לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא וְזֶה] יִקְרַב לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא
Rachi (non traduit)
קדשים בקדשים מין במינו. אלא שבעליהן מוחלקות יקרב כל אחד לשם מי שהוא:
Tossefoth (non traduit)
לשם מי שהוא. פירש בקונטרס (כדי) כשיקריבנו יאמר הרי הוא לשם בעלים שלו וקשה דהא אמר בריש מכילתין (דף ב:) אתנו בית דין דלא לימא לשמן דילמא אתי למימר שלא לשמן אלא לשם מי שהוא היינו סתמא דסתמא נמי כלשמו דמי:
נִתְעָרְבוּ בְּחוּלִּין תְּמִימִים יִמָּכְרוּ הַחוּלִּין לְצוֹרְכֵי אוֹתוֹ הַמִּין
Rachi (non traduit)
נתערבו בחולין תמימין. או אחד באחד או זבח אחד בחולין הרבה ימכרו כל החולין לצרכי מין אותו הקרבן ונמצאת הרי כולן קדשים של מין אחד אלא שאין ידוע כל אחד של מי הוא ויקרבו כולן כל אחד ואחד לשם מי שהוא כדקתני מתני':
בְּכִלְאַיִם וּבִטְרֵיפָה בְּיוֹצֵא דּוֹפֶן יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וְיִמָּכְרוּ וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מֵאוֹתוֹ הַמִּין
Rachi (non traduit)
ירעו עד שיסתאבו. דמחמת הזבח המעורב בהן נאסרו כולן להדיוט ולחללו על המעות בעודו תם אי איפשר הילכך ירעו עד שיסתאבו ויביא בדמי היפה שבהן מאותו המין ממין הקרבן אם עולה הוא יביא מעות כנגד דמי היפה שבכולן דשמא הזבח הוא היפה ויאמר כל מקום שהוא הזבח יהא מחולל על מעות הללו ויביא מן המעות עולה ואם שלמים שלמים:
כלאים וטריפה ויוצא דופן. שור או כשב פרט לכלאים כי יולד פרט ליוצא דופן טריפה התם אמרינן כשהוא אומר מן הבקר למטה שאין ת''ל להוציא את הטריפה ולהדיוט מותרת בהנאה להשליכה לכלבים:
Tossefoth (non traduit)
ויביא בדמי היפה שבהן. פירש''י ויקח מעות כשיעור דמי היפה שבכולן ויאמר כל מקום שהוא הזבח יהא מחולל על מעות הללו משמע לפירושו שהזבח מעורב בריבוא של רובע ונרבע והלשון משמע כן ואי איפשר לומר כן דדומיא דרישא קתני שהנסקל נתערב ברוב זבחים וכן מוכח בגמרא ובדמי היפה שבהן היינו דמי היפה של כל אחד ואחד ומניח הגרוע שבהן שלא יחלל:
ובטריפה. בגמ' דייק האי טריפה היכי דמי אי ידע לה ליזיל ולישקלה ומפרש רבי ירמיה כגון שנתערבה בוולד טריפה ורבי אליעזר היא ורבי ינאי מפרש כגון דאיתערבה נקובת הקוץ בדרוסת הזאב וריש לקיש מפרש כגון דאיערב בנפולה והקשה ה''ר אפרים כיון דלא ידיעה מה מועלת כאן רעייה דלמיכלה א''א משום ספק טריפה ולעובדי כוכבים ולכלבים אי איפשר דאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים ומחיים נמי לא איפשר ליהנות דפסולי המוקדשים אסורים בגיזה ועבודה מיהו למ''ד דאיערב בדרוסה יש לה בדיקה לאחר שחיטה אם האדימה בשר כנגד בני מעיים או כנגד הסימנים דאפי' ודאי דרוסה יש לה בדיקה ולמ''ד דאיערב בנפולה נפולה יש לה בדיקה אבל למ''ד בוולד טריפה קשה ושמא קסבר פודין את הקדשים להאכילן לכלבים כאיכא דאמרי בפרק שני דבכורות (דף טו:) אי נמי כדאמרינן (פסחים דף.) אין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים הני מילי היכא דלא חזו אלא לכלבים כגון קדשים שמתו או נטרפו אבל הני אסורים מחמת טריפות חולין שנתערבו בהן אבל קדשים גופייהו אם היה מכירן דחזו לדידיה שרי להאכילן לעובדי כוכבים ולכלבים ומיתרצא בהכי פירכא אחריתי שהיה מקשה ה''ר אפרים בבכורות פ' כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לב:) בכור מתיר ר''ע אפי' לעובד כוכבים ולקמן בפ' טבול יום (זבחים דף קג:) אמר ר''ע מדבריהם למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה שיאותו הכהנים בעורו משמע דווקא בעורו אבל בבשרו לא דאסור להאכילו לכלבים ולעובדי כוכבים ולפי מה שפירשתי ניחא דמידי דלא חזי לישראל אסור להאכילו לכלב ולעובדי כוכבים אבל מידי דחזי לישראל כיון שנפדו שרי ליתן לכלב והיינו טעמא דדרשינן ואכלת ולא לכלביך כלומר דבר שאין עומד אלא לכלביך אבל היכא דחזי לדידיה אישתרו לגמרי דאיתקש לצבי ואיל וא''ת בפרק הפרה (ב''ק דף נג:) דפטרינן שור פסולי המוקדשים שנפל לבור משום דכתיב והמת יהיה לו מי שהמת שלו הרי המת שלו כדתנן (לקמן זבחים דף קג:) דיאותו הכהנים בעורו ומשום עור לחודיה איצטריך שור ולא אדם דהוה מחייבנא באדם דחשיב המת שלו משום עור דשרי בהנאה מדאורייתא ולא אסור אלא משום גזירה שמא יעשה עורות אביו ואמו שטיחין (חולין דף קכב.) וי''ל דסוגיא דב''ק (דף נג:) אתיא כמסקנא דפרק טבול יום (לקמן זבחים ד' קד.) דפסקי' כרבנן בשר בקבורה ועור בשריפה:
OR THAT WAS KILAYIM; (1) OR TEREFAH; OR AN ANIMAL CALVED THROUGH THE CAESAREAN SECTION, (2) THEY MUST GRAZE UNTIL THEY BECOME UNFIT; (3) THEN THEY ARE SOLD, AND ONE BRINGS [A SACRIFICE] OF THE SAME KIND (4) AT THE PRICE OF THE BETTER OF THEM. (5) IF THEY WERE MIXED UP WITH UNBLEMISHED [ANIMALS] OF HULLIN, (6) THE HULLIN MUST BE SOLD FOR THE PURPOSE OF THAT KIND. (7) [IF] A SACRIFICE [WAS MIXED UP] WITH A SACRIFICE, BOTH BEING OF THE SAME KIND: (8) THIS ONE MUST BE OFFERED IN THE NAME OF WHOEVER IS ITS OWNER, AND THE OTHER MUST BE OFFERED IN THE NAME OF WHOEVER IS ITS OWNER. (9) [IF] A SACRIFICE [WAS MIXED UP] WITH A SACRIFICE, BOTH BEING OF DIFFERENT KINDS, (10) THEY MUST GRAZE UNTIL THEY BECOME UNFIT, (11) AND THEN ONE PURCHASES AT THE PRICE OF THE BETTER OF THEM [AN ANIMAL] OF EACH KIND, (12) AND BEARS THE LOSS OF THE EXCESS OUT OF HIS OWN POCKET. (13) IF THEY WERE MIXED UP WITH A FIRSTLING OR TITHE, THEY MUST GRAZE UNTIL THEY BECOME UNFIT, AND THEN ARE EATEN AS FIRSTLING OR TITHE. (14) ALL [SACRIFICES] CAN BE MIXED UP, EXCEPT THE SINOFFERING AND THE GUILT-OFFERING. (15) GEMARA. What does EVEN mean? (16) — This is what he means: ALL SACRIFICES with which SIN-OFFERINGS THAT MUST BE LEFT TO DIE, E.G., AN OX THAT MUST BE STONED, BECAME MIXED UP, EVEN ONE IN TEN THOUSAND, MUST BE LEFT TO DIE. (17) [But] we have already learnt it once: All which are forbidden to the altar, e.g., a roba’ and a nirba’, render [others] forbidden whatever their number? (18) — Said R. Kahana: I reported this discussion to R. Shimi b. Ashi, and he said to me: They are both necessary. (19) For if [we learnt] from there, I would say. That is only [where they are forbidden] to the altar; (20) but [where they are forbidden] to a layman, it is not [so]. (21) While if [we learnt] from here, I would say that [this ruling applies] only to these, which are forbidden for any use; but as for the others, which are not forbidden for general use, it is not [so]. (22) Thus they are both necessary. But surely those which are not interdicted for all use are taught [in this Mishnah]? (23) — Does he teach by what number [they render all forbidden]? (24) Then let him teach the other, and we would not require this one? — He needs the remedy. (25) But [those which are forbidden] to layman he also teaches; [there:] The following are themselves forbidden, and render [others] forbidden, whatever their number: Wine of nesek26 and [animals of] idolatry? (27)

(1). A hybrid, offspring of two heterogeneous animals, e.g., a goat and a sheep.
(2). These last two are included, though not implicated in sin, because the same law applies to them.
(3). I.e., blemished.
(4). As that which had thus been mixed up.
(5). None of these are eligible for sacrifices, yet a layman may make use of (though not eat) them; therefore they are not left to perish. At present, however, these animals cannot be used, since one of them is sacred, nor can they be redeemed (i.e., sold, and the money devoted to a sacrifice), for an unblemished consecrated animal cannot be redeemed. Hence they must be allowed to graze until they receive a blemish, when they are sold, etc.
(6). One consecrated animal with either one or many of hullin.
(7). E.g., an animal consecrated for a peace-offering was mixed up with five of hullin, five of the six must be sold to people who owe a peace-offering. Thus all the six are now sacred and stand for the same purpose.
(8). E.g., both are peace-offerings or burntofferings, but belong to different owners.
(9). Rashi: the priest who offers it must declare, ‘Lo, this is for the sake of its owner’, without specifying a name. Tosaf, and Sh. M.: the priest says nothing at all about its owner, and then it is tacitly understood to be for its owner, whoever he is.
(10). E.g., a burnt-offering with a peace-offering.
(11). They cannot be offered themselves, because their rites of sprinkling and presenting the emurim are dissimilar.
(12). One for each sacrifice.
(13). The two animals, each of the value of the better of the first two, naturally involve a loss.
(14). The animals are redeemed, and other sacrifices bought with the redemption money. All those which were mixed up are eaten as firstling or tithe, i.e., they are subject to the same laws as these when blemished, which is that they must not be slaughtered in the public abattoirs (market) nor sold by weight.
(15). Because they are distinct, as explained in the Gemara.
(16). EVEN ONE IN TEN THOUSAND implies that the unfit are in the majority. But in that case it is all the more obvious that they cannot be sacrificed.
(17). This reverses the numbers.
(18). I.e., the smallest number of forbidden animals disqualify even the largest number with which they are mixed up. v. Tem. 28a. That is the same as our Mishnah.
(19). Emended text (Sh. M.).
(20). Lit., ‘to the All-high’.
(21). All those enumerated there are forbidden to the altar but not for general use, and so they can (and must) be redeemed. Here, however, they are completely forbidden, and cannot be redeemed. I would say therefore that we cannot be so strict as to rule that all must die, but that on the contrary the one (or few) is annulled by the many, and all are permitted. Hence the Mishnah informs us otherwise.
(22). This reverses the preceding argument. I would argue that we are stricter here, precisely because the interdict is greater.
(23). Sc. in the clause, IF THEY BECAME MIXED UP WITH AN OX, etc. These are only forbidden as sacrifices, but not for general use.
(24). EVEN ONE IN TEN THOUSAND may apply only to what precedes, but not to what follows. Hence the other Mishnah is necessary.
(25). The other Mishnah only states that they cannot be sacrificed. Here he teaches what is to be done with them.
(26). V. Glos.
(27). If wine of Nesek is mixed with other permitted wine, or animals which had been worshiped are mixed up with others, they are all forbidden for any use whatever.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source